שאלות ותשובות

• בריחת שתן מתחילה אצל נשים בהריון ( הרטבה במאמץ). עקב לחץ של העובר והרחם על כיס השתן, בזמן שיעול והרמת משקל כבד נוצר לחץ תוך בטני . תוצאה, בריחת שתן.
• מעל לגיל 50 עקב רפיון שרירי רצפת אגן (שרירים רפויים )כולל שרירי רחם רפויים נוצר לחץ על כיס השתן, נוצרת בריחת שתן.
• מעל גיל 65 קיים רפיון של השרירים הטבעתיים ואזי קשה להחזיק את השתן בהצלבת הרגליים . זו היא תחילתה של אי-שליטה על מתן השתן.
• בעיות רפואיות כמו, סכרת ,דלקות בדרכי השתן,משקל יתר ובעיות בכליות יוצרים הפרעות עצביות במתן שתן מבוקר.

        פתרונות לתופעה ?

• להיבדק ע"י רופא אורולוג , על מנת לאבחן את מעות התופעה.
• לאזן את הגוף ברמת הסוכר.
• לנסות לחזק את רצפת האגן בעזרת תרגילי התעמלות .
• התערבות כירורגית.
• שימוש במגוון מוצרי ספיגה.

בדרך כלל בריחת שתן מתחילה מעבר לגיל 65 .
שרירי רצפת האגן חלשים והשרירים הטבעתיים אינם מסוגלים לחבוק את צינור השתן ואזי לא ניתן לעצור את השתן ( להתאפק ) .
בעיות כמו חוסר תפקוד כליות וסכרת ברמות גבוהות הנם גורמים ברורים לאי שליטה בדרכי השתן.

עד גיל 55 הסיבות לטפטוף הנם מגוונות. החל מדלקת בדרכי השתן וזו תופעה מאוד שכיחה ,מישיבה בשירותים מזועמים. ביחסי מין עם בת זוג הסובלת מדלקת וכלה ביחסי מין מזדמנים.
אחת הסיבות הברורות לטפטוף הנה- סכרת B . מחלה זו גורמת לאיבוד שליטה על השרירים ברצפת האגן וגורמת לבריחת שתן. הסיבות אינן רק פיזיות, קיימות גם סיבות נפשיות ופחדים כמו אצל ילדים לאחר גמילה בגיל ( 3-15 שנים ).
בכל מקרה יש לפנות לרופא משפחה או לאורולוג.
במידה והבעיה אינה פיזית יש לפנות לפסיכולוג.

מעל גיל 55 יש לפנות לרופא , לבצע בדיקה של בלוטת הערמונית ( פרוסטטה ) ולוודא שלא קיימת בלוטה מוגדלת. הטיפול הוא בעזרת תרופות ,למניעת גדילת יתר. ואפשרות נוספת הנה התערבות כירורגית.